אימון אינטרוואלים – 1,500 מטר


25 Jul
25Jul

תחילתו של שבוע אימונים. שבוע של העלאת עומס. 

בתכנון המקורי – 

1,500 מטר – קצב 4:40 דקות לק"מ

2:30 דקות מנוחה 

2,000 מטר – קצב 4:50 דקות לק"מ 

2:30 דקות מנוחה 

1,500 מטר – קצב 4:40 דקות לק"מ 

2:30 דקות מנוחה 

2,000 מטר – קצב 4:50 דקות לק"מ 

2:30 דקות מנוחה 1,500 מטר – קצב 4:40 דקות לק"מ 

2:30 דקות מנוחה 

במצב הנוכחי כרגע, אין מצב שאצליח לסיים את האימון ולכן התאמתי אותו למצבי כיום, בתקווה שגם לאחר ההתאמה אצליח לסיים.

התכנון בפועל –  

1,500 מטר – קצב 4:40- 4:50 דקות לק"מ 

2:30 דקות מנוחה 

מספר חזרות  - 6 

את האימון מתחיל הסביבות השעה 20:30. 

מזג אוויר חם ולח, אפילו בשעה הזו. 

"מגרד" את עצמי מהכורסא בבית וממש מכריח את עצמי לצאת לאימון. אם לא הייתה לי מטרה בדמות מרתון וינה, אין סיכוי שהייתי יוצא. 

הגוף עדין חלש ומרגיש עייפות תמידית. 

מתחיל את האימון בריצה קלה מהבית ועד לתחנת הרכבת שבמזכרת בתיה, שם אבצע את האינטרוואלים, אזור מושלם לאימונים. 

מרובה מסלולים, שטוח ברובו ומכיוון שחלק גדול ממנו בבניה אז אין כניסה לרכבים וניתן לרוץ חופשי בדרך הסלולה והרחבה שסללו. 

מתחיל את הריצה בקצב ממש איטי, על מנת לחמם את הגוף בהדרגה לאימון שהולך להיות. 

מגיע לתחנת הרכבת. השעון מראה שעברתי כמעט 4 ק"מ. עוצר לנוח כ 2 דקות על מנת לקחת אוויר, לארגן מחשבות ולהכניס עצמי לפוקוס האימון. 

מתחיל את ה 1,500 מטר הראשונים. 

ההתחלה ממש קלילה. מציץ מידי פעם בשעון ורואה שאני רץ אפילו יותר מהר מהמתוכנן. איזה כייף. מגיע עד לכיכר שממנה עושה את דרכי חזרה לנקודת ההתחלה. 

עברתי 700 מטר. מתחיל להרגיש את הקושי. איך אני מסיים 6 פעמים מרחק כזה כאשר כבר על הסט הראשון אני ממש מותש. 

לא מוותר לעצמי. 

השעון מראה עוד 200 מטר....100 מטר... 50 מטר....זהו סיימתי. 

נושם ומתנשף בקצב מהיר. כל הגוף מכוסה בזיעה. מבצע הליכה איטית, העיקר לא לעמוד. 

רואה את השניות בשעון הולכות אחורה. עוד מעט והסתיימו להן ה 2:30 דקות מנוחה  וצריך לצאת לסט נוסף. 

משכנע את עצמי פסיכולוגית שהפעם ארוץ יותר לאט. 

יוצא לסיבוב נוסף. שוב, מתחיל יחסית קל וככל שמתקדם מרגיש את הקושי. לא לוותר...לא עוצר... זהו סיימתי סט שני. 

לפי מצבי הגופני, אני מבין ש 2:30 דקות מנוחה לא יספיקו ונותן לעצמי עוד דקה ויוצא לסיבוב נוסף. 

מסיים סט שלישי. 

המחשבה הרציונלית אומרת לי שזה מספיק ולחזור הביתה. גם ככה אני בתקופה לא ברורה וחלש גופנית. אבל הצד העקשן שבי לא נותן.

 התחייבתי ל 6 סטים ולא פחות. 

אומנם הפעם שוב הגדלתי את זמן ההתאוששות ל 4:30 דקות, אחרת לא הייתי במצב לסט נוסף. 

כך עברו להם 6 סטים של 1,500 מטר בקצב הקרוב למטרה. 

עכשיו נשאר לרוץ ריצה איטית חזרה הביתה. 

סך המרחק שעברתי היום – 16 ק"מ.

02Jun
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.