הכנות אחרונות


11 Sep
11Sep

מתעוררים ליום חדש, יום שבת. מחר המרתון...

העיר כבר בהכנות אחרונות לקראת היום הגדול .

מחסומי משטרה פוזרו בכל רחבי העיר, שונו הסדרי התחבורה בעיר.

ניתן לראות שוטרים ופקחים בכל צומת.

בית העירייה, נקודת הסיום, לבש חג והתקשט.

היום הולך ל"אקספו" על מנת לאסוף את ערכת הריצה. מסתבר שמיקום ה"אקספו" נמצא בקצה השני של העיר, הרחק מבית המלון. מדובר באזור תעשייתי. כמו כן, על מנת לאסוף את הערכה יש להצטייד בתוצאות בדיקת אנטיגן התקפה ליום המרתון.

מזל שממש מול המלון מצויה תחנת בדיקות קטנה אשר מבצעת בדיקה בעלות של 20 יורו עם תוצאות כעבור 15 דקות.

לפני שהלכנו לאכול ארוחת בוקר, ניתן היה לראות כי התור לבדיקות ממש קצר ומהיר ולכן החלטנו לבצע את הבדיקה, לחזור למלון לארוחת בוקר ובסיומה ללכת לקבל את התוצאות והמסמך המיוחל על מנת להמשיך לכיוון ה"אקספו".

אוכלים ארוחת בוקר, אני מצויד בבקבוק חצי ליטר של איזוטון אשר ילווה אותי לאורך היום, על מנת להכניס לגופי מספיק נוזלים כך שאגיע רווי נוזלים למרתון.

כמו כן, השאיפה הינה לצמצם פעילות גופנית למינימום, עד כמה שניתן, למרות שרוצה לחוות את העיר במהלךהיום..

מסיימים ארוחת בוקר, עולים לחדר לארגן תיק ליציאה.

מוודאים שיש לנו את הכתובת הנכונה לאקספו וכן את הדרך לשם באמצעות הרכבת התחתית.

יורדים לכיוון תחנת הבדיקה ואוספים את האישורים הנדרשים...גם אני וגם גלית יוצאים שליליים (לפי הקשיים שחוויתי בדרך למרתון הזה לא הייתי מתפלא אם אחד מאתנו היה יוצא חיובי).

כנראה שהדברים מסתדרים עכשיו לצד החיובי ואנו ממשיכים משם לכיוון תחנת הרכבת התחתית שתיקח אותנו ל"אקספו".

יום שבת, העיר עדין ישנה. אין כמעט אנשים בחוץ.

מגיעים לתחנה שבו אנו אמורים לרדת. משם נאמר לנו שמדובר ב 10 דקות הליכה.

מגיעים לאזור תעשייתי שומם מאנשים ורכבים, אין למעשה עדות  שאנו במקום הנכון. 

אולי אנו ירדנו במקום הלא נכון? שוב מחשבות טורדניות שמשהו הולך להשתבש עולות.

היום יום חם, ממש מזכיר את החום של הארץ.

המדהים הוא שהפרשי הטמפרטורה בין השמש הישירה לצל ממש ניכרים. בצל, ממש נעים וקריר ואילו באזורים החשופים לשמש, מרגישים את העלייה החדה בחום.

לרוע המזל, רוב הדרך ל"אקספו" הייתה חשופה לחלוטין לשמש.

כבר מחכה להגיע למקום ממוזג.

כנראה אנו מתקרבים למקום הנכון. מידי פעם רואים אנשים עם שקיות ערכה וצמידים לידיהם.

לפי הגוגל מפות אנו אמורים להיות במקום בעוד כ 200 מטרים.

מתחילים לראות באופק תנועה של אנשים ומכוניות.

מתקרבים עוד קצת ומבינים שאנו בבעיה רצינית...התור לכניסה  לא יאומן. לא רואים אפילו את הקצה.

אנו נחכה פה שעות, בחום הזה.

בשונה מהארץ, אנשים עומדים בתור הארוך, שקטים ורגועים.

גלית, שדואגת לי כל הזמן, הכריחה אותי ללכת לשבת בפינה מוצלת ולשתות בזמן שהיא עומדת בתור.

כשתתקרב לכניסה, תשלח לי הודעה (אין עליה, פשוט אין).

יושב לי בפינה מוצלת וצופה מהצד בתור הארוך שמזדחל לו קדימה.

למרות התור הארוך, ההתקדמות לאזור הכניסה מתקדם מהר יותר משחשבתי.

מקבל הודעה מגלית להתקדם  ותוך מספר דקות אנו כבר בפנים.

ה"אקספו" עצמו היה די מאכזב, לא ברמה של ברלין ולא של מרתונים קטנים יותר, אבל כנראה זה בגלל תקופת הקורונה.

מסייר מעט על מנת לראות ולחוות, אוסף את ערכת הריצה שמזכירה יותר ערכת קופת חולים מאשר ערכה לריצה....

בקבוקון אלכוג'ל, טיפות אף (אין לי מושג למה), ערכה לבדיקת קורונה וכן רצועות נייר המכילות חומר לשמירה על הבגדים בעת ביצוע כביסה...

עושים מספר תמונות לתיעוד האירוע ומזמינים מונית למרכז וינה. לא מתאים ללכת שוב בחום הזה לתחנת הרכבת.

המונית מורידה אותנו ב"נאש מרקט" שזה שוק פתוח יפה המורכב מדוכני ירקות, פירות, בשר, לצד מסעדות נחמדות.

הבעיה שמאוד חם בחוץ והחלטנו, לאחר הליכה קצרה, לסיים בארוחת צהריים באחת המסעדות באזור  ומשם למלון, לנוח.

בערב מתוכנן לנו קונצרט "4 העונות של וואלדי" שיתקיים בקתדרלת "סטפנוס הקדוש". אמורה להיות חווייה מיוחדת לשמוע קונצרט במקום כזה.

נחים מאט, מארגן את  הדברים למחר בבוקר: חולצת ריצה, מכנסיים, נעליים, ג'לים, כדורי מלח, בנדנה, בקבוק מים, מספר חזה (מקפיד לרשום פרטי חירום בצד השני של המספר, שלא נדע).

עכשיו כבר הכל נראה מוחשי. עוד כמה שעות ואני מתייצב על קו הזינוק. הזוי.

יוצאים לארוחת פסטה להעמסת פחמימות. המסעדה ממוקמת במרכז העיר, ליד הקתדרלה, כך שמשם נמשיך לקונצרט.

יוצאים מלאים ושבעים לכיוון הקתדרלה.

האזור הומה אדם, מזג האוויר ממש נעים, אפילו קצת קריר. ערב אירופאי.

הקונצרט היה מדהים (כדאי מאוד למי שבווינה)

זהו, הכל מוכן למחר.

מקווה לחוויה מדהימה.

לילה טוב...


02Jun
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.