ריצת נפח 30 ק"מ (לפחות כך חשבתי)


17 Jul
17Jul

יום שבת, 3 בבוקר. השעון מצלצל. מתעורר בהכרה מעורפלת מעייפות. תחילה לא מקשר בין השעה, הצלצול והקימה אבל מיד מתאושש ונזכר. ריצת נפח – 30 ק"מ. 

לאחרונה, הימים והלילות הפכו לחמים ולחים, דבר היוצר קושי רב בהתמודדות עם ריצות ארוכות. לכן, בדומה לשבוע שעבר, להתחיל ריצה בשעה 4 ולסיים בסביבות שעה 7, זה הרע במיעוטו. 

גם הפעם נעזרתי בכדור שינה שהתחיל להשפיע רק משעה 23, למרות שלקחתי אותו שעתיים קודם. קשה לי להירדם בשעות הערב המוקדמות. כטיפוס לילה, אילו השעות הערניות שלי ביום. 

בגדי הריצה, ג'לים, כדורים ועוד כבר הוכנו מבעוד מועד לפני שהלכתי לישון. 

בנוסף קניתי קרם הגנה נגד שפשפות, לקח משבוע שעבר. 

הכל מוכן, רק נדרש לנסוע לנמל תל אביב ולרוץ. 

את הרכב מחנה בחניון הקרוב לגשר "המנעולים". 

בגלל החום והלחות המטורפים, משאיר ברכב זוג נוסף של מכנסים וחולצה וכן מגבת, כך שיהיו זמינים מהר לשימוש. 

המטרה, לרוץ דרך פארק הירקון ועד רמת החייל ולחזור, להחליף סט בגדים יבשים ברכב ולהמשיך הלאה. 

יוצא מהרכב הממוזג, בחוץ חם ולח. איזה הבדל בין הרכב הממוזג. 

באזור החניה מתאגדים חברות של צעירים החוזרים מבילוי לילי, מעבירים חווית, צוחקים ועולזים. 

כבר מתחיל להתרגל לסיטואציה הזו שאני מתחיל ריצה בעוד אנשים חוזרים מבילוי. 

מתחיל בריצה לכיוון הפארק. פנסי הלילה מאירים את השביל, מידי פעם מבחין בחתול החוצה בריצה את הדרך. 

מזמן לא ראיתי את הפארק הענק הזה ריק מאדם. 

הגוף מתחיל להסתגל לקצב. מרגיש הרבה יותר טוב וחזק בשלב הזה לעומת שבוע שעבר, דבר שמחזק אותי נפשית. 

מגיע לאגם ופונה לכיוון החורשה שבפארק בראשית. 

בדרך פוגש וחולף על פני קבוצת תנים חביבים שכבר הפכו לבעלי המקום. 

מקפיד על שתית מים כל 10 דקות, לקיחת ג'ל, בדיוק לפי הפרוטוקול שהורגלתי אליו כבר שנים וכמובן כדור מלח כל שעה. 

מגיע לרמת החייל וממשיך לכיוון צהלה ומסתובב חזרה לכיוון הפארק והנמל. 

מתחיל להרגיש עייפות ותשישות. החום והלחות וכן קצת יותר מ 3 שעות שינה בלילה מתחילים לעשות את שלהם. 

עוצר בברזיה הקרובה בפארק, שותה ומרטיב את הראש והחולצה על מנת לקרר את הגוף. 

השמים מתחילים להתבהר והזריחה ממש בפתח. בדרך כבר מבחין ברצים, אשר את חלקם מכיר. חולף על פניהם בברכת בוקר טוב. 

התשישות מתגברת. הרגשה שונה מהריצות שרצתי בעבר. לא יודע מה הסיבה. יכול לשער שלמזג האוויר ולשעות השינה המועטות יש חלק בזה, אבל רצתי בעבר בתנאים זהים ולא השפיע עלי כמו היום. 

בשלב מסוים הורדתי חולצה  ורצתי ללא חלק עליון (עם כל הנוזלים שספחה לתוכה, החולצה  שקלה משקל לא מבוטל). עוד מעט ומגיע לרכב, זו המחשבה שמשכה אותי קדימה. עוד קצת ואתה מחליף לבגדים יבשים ויהיה לך הרבה יותר קל. עוד מאמץ קטן ואתה שם. מגיע לרכב,

כשהשעון מראה שעברתי את הקילומטר ה 22. מגיע לרכב,  שופך על עצמי מים מג'ריקן מים, ממש כמו מקלחת, מתנגב ומחליף לבגדים יבשים. מרגיש שאין לי אנרגיה להמשיך...מצב מתסכל ומייאש. לוקח מנה כפולה של ג'ל, מקווה שאולי יעזור לי. 

ממשיך בריצה. אומנם עכשיו כבר אני רץ עם בגדים יבשים ואמור להרגיש רענן, אחרי "מקלחת" אבל זה ממש לא המצב. כל צעד הופך ליותר קשה. הרגליים עייפות וכבדות. 

פונה לכיוון נמל תל אביב והטיילת.

ממש נאבק עם עצמי. 

רצים חולפים על פני ואני מרגיש שלא מסוגל להגביר מהירות. ירדתי כבר לקצב 7 דקות לק"מ וגם בקצב הזה מרגיש שזה גדול עלי.

נשברתי...נפשית ופיזית. עצרתי. 25.6 ק"מ. מחשבות של תסכול עולות לי בראש. איפה אני טועה? האם תוכנית האימונים שלי כשלה ונדרש חישוב מסלול מחדש? אולי זה בעקבות התנאים היום? או אולי שילוב של כל הגורמים? אני ממש לא נשבר בקלות ומוותר לעצמי, אבל היום זה היה כנראה יותר מידי.

מגיע הביתה, מתקלח. אין תאבון לכלום. שותה מים על מנת להחזיר לעצמי קצת מהנוזלים שאבדו והולך לישון. 

יש מצב שגם כדור השינה שלקחתי אתמול "תרם" את תרומתו הצנועה.

מסתבר, מקריאה קצרה באינטרנט, שלאחר נטילת הכדור יש לישון לפחות 8 שעות, כלומר, במהלך הריצה, החומרים המרדימים עדין היו בגופי. בקיצור, מסקנות להמשך: 

לא לקחת כדור שינה 

לנסות לישון כמה שיותר שעות לפני הריצה הארוכה 

לנסות לרוץ, פעם אחת, את הארוכה דווקא בערב, שעות שהם שעות הערנות שלי ולראות האם מדובר אכן בבעיית עייפות או בבעיה המצריכה שינוי תוכנית הריצה.

02Jun
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.