30 דקות של טמפו


09 Jun
09Jun

אז מה בתוכנית היום? 30 דקות ריצת טמפו. הרעיון העומד בביצוע ריצת טמפו הינו לרוץ מרחק קצר שנע בין 20 – 40 דקות בעצימות גבוהה שהינה בסביבות הסף אנארובי ומטרתה שיפור הסח"ח (סף חומצת חלב). 

בתאוריה זה נשמע קל, במציאות...ממש לא. 

לפני יומיים ביצעתי אימון עצים, ולא קל, של אינטרוולים. לא סגור עם עצמי אם כדאי לבצע אימון עצים נוסף תוך 48 שעות. צריך להכיר טוב את תחושות הגוף ומה הוא משדר לנו. עייפות, כאבים, חולשה מצריכים חישוב מסלול מחדש ולא להיות "נעול" על הרשום בתוכנית. באופן כללי, להקשיב לגוף זה הכלל החשוב ביותר. 

החלטתי שאני ממשיך כרגיל. מרגיש חזק והרגלים (מלח מים, מלח מים, טפו טפו) לא כואבות. הבעיה היחידה שעומדת בפני היא מזג האויר. צפוי להיות יום חם. מתכנן לבצע את הריצה בסביבות 19:00. אין לי ברירה כי היום לא יכול לרוץ בשעה אחרת ואין סיכוי שאוותר על אימון.

החלטה של הרגע, ארוץ בטיילת תל אביב. גם רוח ים שיכולה לקרר משהו וגם מסלול שאני אוהב, שיכול להוסיף למוטיבציה לסיים את האימון בהצלחה. נוסע לכיוון מתחם התחנה, שם אחנה את הרכב ואתחיל את האימון. השעון ברכב מראה כי בחוץ כרגע 31 מעלות (שאלוהים יעזור לי...). מגיע למתחם, מחליף לבגדי ספורט, מכין כבר מראש את המגבת וחולצה להחלפה במושב האחורי כדי שיהיו זמינים בשליפה כאשר אחזור. שותה שוב מים ויוצא בהליכה לכיוון הטיילת. 

מבצע חימום קצר למפרקים ומתחיל בריצה קלה לכיוון כיכר אתרים והמרינה, ריצה שנועדה לחמם את הגוף, להעלות דופק ולהכין אותו לאימון העיקרי. איזה כייף, ים מול העיניים, רוח נעימה שמלטפת אותי. אומנם חם אבל לא כזה נורא...עדין.

בדרך, חולפים על פני משפחות וצעירים העושים דרכם לחוף הים או ממנו, מתרחצים וגולשי גלים. קצת מקנא בהם, אבל לא נותן לזה לחלחל פנימה. 

פוגש גם את "המשוגעים לדבר" אשר חלקם רצים/מקרטעים, מתנשפים בכבדות ומיוזעים ונראים שאם ימשיכו, בשנה הבאה עלול להיות מרוץ על שמם ומצד שני יש את החזקים שרצים בקצב מטורף, רצים כמובן ללא חולצה ומראים לעולם את גופם החטוב. כרגע, לא יודע איפה אני ממוקם על הסקלה. 

למרות שזו ריצה בקצב קל, מתחיל להרגיש את הקושי. חם, חם, חם. עוצר ליד ברזיה, שותה, מרטיב את הגוף והראש, על מנת לקרר במקצת וממשיך. עוד קצת ומגיע לכיכר אתרים ומתחיל את הטמפו. איך אני עושה את זה? אני כבר נוטף כולי מזיעה. לא יהיה קל. בתוכנית אני אמור לרוץ 25 דקות בקצב 4:40 דקות לק"מ ו 5 דקות נוספים בקצב 4:50 דקות לק"מ. עוצר, מנסה לפקס את עצמי למטרה, להוריד "רעשי רקע" ולהתמקד. יאללה מתחילים... 

מתחיל בריצה לכיוון יפו ומעלה קצב. האמת, בינתיים פחות נורא ממה שחששתי. מביט בשעון ורואה שאני בקצב מהיר מידי. בסביבות 4:10 דקות לק"מ. כרגע זה קצב נוח אבל אומר לעצמי להוריד, זה לא הקצב שלי. מוריד קצב. מאחוריי שומע צעדים מתקרבים של רץ, מנסה להתעלם מייצר התחרותיות ולרוץ בקצב שלי. הצעדים מתקרבים ולאט לאט חולף על פני רץ צעיר, ללא חולצה, שלא מראה סימני מאמץ. אנסה להיצמד אליו, לפחות לכמה דקות כדי שימשוך אותי. הייצר התחרותי יצא החוצה... 

מגביר מעט מהירות, אבל מבין מהר מאוד שזה חסר סיכוי והבחור מתרחק לאט אל עבר השקיעה (או יותר נכון אל עבר הדולפינריום ז"ל) מביט בשעון ואני בקצב של 4:05 דקות לק"מ. די, תתפקס אני אומר לעצמי. תוריד קצב!!!! ואכן מוריד, מביט בשעון מידי פעם על מנת לוודא שאני בקצב הנכון. מנסה להתמקד על הקצב ולא על הזמן שנשאר לסיום מהפחד שיגרום לי לעצור.

הקושי והחום עושים את שלהם. מתי נגמר הסיוט הזה? איך אני מסיים? למה אני צריך את זה בכלל? היה מתאים לי עכשיו להיכנס לים ולצנן את הגוף. לא דורש יותר מידי, כמו בירה עם נשנוש בצד ולהתפנק מתחת לשמשיה בחוף...(צנוע בדרישות). אבל מיד מעלים את המחשבות השליליות וממשיך. מגיע לבית האצ"ל ובחשש גדול מביט בשעון לראות עוד כמה זמן נשאר. בליבי מקווה שאני כבר בסוף אבל לצערי, רואה שנשארו עוד 10 דקות לסיום החלק הראשון של הטמפו. מצד אחד רק 10 דקות, מצד שני סופר כל שניה. הגוף ממש חם. מה חשבתי לעצמי לצאת לאימון בחום הזה. עכשיו זה הכל מנטלי. לא מוותר. אין מצב שלא מסיים. 

מזכיר לי נשכחות מהעבר בשיחה דומה עם עצמי במרתון רוטרדם בקילומטר ה 30. 

זהו, 25 דקות עברו...יששש 

אבל עכשיו אני צריך להוריד במעט קצב ל 5 דקות האחרונות עד לסיום. 

מרגיש שממש לא יכול. עוצר...(כמובן, עוצר גם את השעון). מסדיר נשימה. רואה ברזיה לידי. שותה, מרטיב את הגוף לקרר את עצמי ויוצא שוב ל 5 דקות אחרונות. 

אז כן, לא בדיוק עמדתי במטרה. מאוד מחמיר עם עצמי. מתוסכל שנאלצתי לעצור את השעון לדקה מנוחה לקראת הקטע האחרון. אבל מצד שני, מכל ריצה מסיקים מסקנות ולומדים. 

  • להימנע לצאת לריצה עצימה כאשר מאוד חם. אני אישית מרגיש ירידה חדה ביכולת כאשר מתחמם
  • להקפיד על קצב מטרה ולא להתפתות לקצבים מהירים מידי
  • לשים בצד את ייצר התחרותיות

לסיכום 25 דקות בקצב 4:39 דקות לק"מ....יפה. עמדתי במטרה, דקה עצירה, 5 דקות בקצב 4:55 דקות לק"מ (קצת איטי מהמתוכנן 4:50 דקות לק"מ) אבל מאמין שבפעם הבאה, עם יישום המסקנות, יהיה בסדר. 

ממהר לחניה, מזיע כולי. בעוד 45 דקות אני אמור להיות בפארק הלאומי ולהעביר אימון...יאללה ביי

02Jun
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.