ריצת נפח - 21 ק"מ (מי אמר הורדת נפח?)

השבוע היה אמור להיות שבוע לצורך הורדת עומס אימונים. 

בפועל, זה היה שבוע שבו הייתי כמעט מושבת לחלוטין. 

כאבי הגרון וההשתעלויות כבר במגמת שיפור, אך עדין מרגיש חולשה כללית שאין לי הסבר.

מרגיש מאמץ וקושי כללי. בתחום הריצה זה מתבטא במאמץ מפרך בקצבי ריצה שהיו אמורים להיות קצבי הנוחות. 

מרגיש שבמקום להתקדם ולהשתפר, אני הולך אחורה. 

מצב מתסכל. 

השבוע ערכתי 2 אימונים שהיו אמורים להיות קלילים אולם בפועל זו הייתה מלחמה עצמית על מנת לסיימם. 

סוף השבוע הגיע וריצת הנפח לפני. היות ומדובר בשבוע הורדת עומס, היעד הינו 21 ק"מ.

את הריצה התחלתי מגשר המנעולים שליד נמל תל אביב בשעה 5:30. 

מזג האוויר חם ולח מאוד. מזל שהשמים היו מעוננים כך שרוב הריצה בוצעה ללא קרינת שמש ישירה (זה הדבר החיובי היחידי שמצאתי בתנאי הריצה). 

התחלתי את הריצה ממש בקצב איטי, על מנת להיכנס בהדרגה לריצה אחרי שבוע של מחלה. 

זה אומר קצב של כמעט 7 דקות לק"מ. היה לי ממש נוח בקצב הזה ואחרי 3 ק"מ החלטתי להגביר מעט. 

אחרי מספר קילומטרים המצב הגופני היה סביר. הקפדתי על שתיה ותזונה מתאימה. 

ככל שהזמן עבר התחלתי שוב להרגיש את הכבדות והעייפות הלא מוסברת. 

מייאש!!!! 

שוב מוצא עצמי בסיטואציה של מלחמה עצמית. 

כל צעד נוסף מרגיש כבד מקודמו. הבגדים  רטובים מזיעה ומים ,ששופך על עצמי מידי פעם, ומרגיש את משקלם. 

מתחיל להתקרב לנמל תל אביב.

בשארית כוחותיי מגיע לארומה ומסיים. 

השעון מראה 15.85 ק"מ.... אפילו לרוץ עוד קצת על מנת "לעגל" ל 16 ק"מ לא היה לי כוח.... 

חייב למצוא פתרון למצב. 

מרגיש התרסקות, כמו מגדל קלפים. 

זה לא המקום שציפיתי להיות בו, בזמן שנשאר עד למרתון. ממש רחוק שנות אור מהמתוכנן. 

חייב לדעת מה יש לי ואיך ניתן לטפל בזה. 

החוסר אונים מזה שהגוף בוגד בי, לא משהו שחוויתי עד היום. 

שבוע הבא מתחיל שבוע של העלאת עומסים. 

איך אעמוד בזה? 

אני בתקווה שהמצב הגופני ישתפר ויחזור לקדמותו. 

אופטימיות זעירה אשר מחזקת אותי,  כרגע..